פסק דין: מטפלת סיעודית מסרי לנקה אינה זכאית למעמד פליט על רקע רדיפה דתית.

למצוא מישהו, לקנות ממנו אדמה.

מדובר בנתינת סרי לנקה, שנכנסה לישראל בשנת 2010 כעובדת בענף הסיעוד, ובחודש מרץ 2016 הגישה בקשה  למקלט מדיני בטענה,  כי בני משפחה ואנשי הכפר הבודהיסטים בו היא מתגוררת, לא ראו בעין יפה את נישואי בתה לאדם מוסלמי אשר התרחשו בשנת 2012, בעת שהיא עצמה  ביקרה שם וכבר אז חששה ממהומה ועל כן היא פנתה לעזרת המשטרה שסייעה לה באותה שנה (הגנת המדינה).

לטענתה, רק במרץ 2016  התברר לה מבתה כי הסערה סביב אותה חתונה לא שכחה, וכי אותם אנשים אשר התקשו לקבל את הסכמתה לנישואי הבת שרפו את ביתם. נמצא,  כי על פי גרסתה של העוררת מדובר בבעיה נקודתית של קבוצת אנשים בכפר בו התגוררה אשר צעקו עליה וקיללו אותה, כי היא היתה מודעת לאפשרות של מקום מגורים חילופי בארצה, וכי היא קיבלה את הגנת מדינתה היות ופנתה לעזרת הרשויות בארצה וקיבלה מהן סיוע כבר בשנת 2012,  וכי למעשה היא ביקשה זמן נוסף מטעמי נוחות כלכלית בלבד על מנת "למצוא מישהו לקנות ממנו אדמה".

בנסיבות הנ"ל, לא ראו בבקשתה כמבססת פחד ממשי מפני רדיפה ולא התקבלה טענתה כי נשקפת לה סכנת חיים אם תשוב למולדתה, מה גם שהיא איחרה במועד הגשת בקשת המקלט. 

בעניין זה טענה המבקשת, כי היא לא הגישה את בקשתה במועדים הקבועים בחוק  משום שסברה כי אותם אנשים ישכחו מהעניין, אך היא לא הציגה שום הוכחה לאותו אירוע שהצדיק לדבריה את  האיחור במועד ועל כן  לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים בחינת בקשתה, חרף השיהוי בהגשתה.
 

-ערר (ת"א)   1746-16  סייתא קומארי  נ' משרד הפנים.