חשש מחזית הלוחמה ולא מדעה פוליטית |
לאחר מעצרו הוא הגיש בקשה
לקבלת מעמד פליט בישראל בטענה כי ברח מארצו כדי להימלט מחובת הגיוס הכללית בה, מאחר
וחשש פן יגויס לצבא האוקראיני, ישלח לחזית הלוחמה המתנהלת בארצו, ישמש כ"בשר
תותחים" ו"ימות בחינם", וגורלו
המר יהיה כגורל חבריו שגויסו.
הוחלט לדחות על הסף את בקשתו לקבל מעמד של פליט, ועל החלטה זו הוגש
ערר בו נטען תחילה, כי המבקש שלא היה פעיל פוליטי, אינו חייב להיות נרדף על רקע
אחד היסודות הקבועים באמנת הפליטים (ובהם, גם היסוד של "השקפה פוליטית")
משום שהיסודות האלו, אינם מהווים "רשימה סגורה", ודי בכך שמבקש המקלט מצליח
להראות "פחד מבוסס" להיות נרדף, כדי לקבל מעמד של פליט.
היות
והטענה הזו אינה נכונה מבחינה משפטית, הועלתה במהלך הדיון שנערך בערר הטענה, כי המבקש
מתבסס בבקשתו על רדיפה "פוליטית", אך בסופו של יום נקבע כי העובדות בתיק אינן מבססות את טענתו זו,
והבקשה נדחתה.
בית המשפט
חזר על ההלכה שנפסקה בע"א
1440/13 צ'ימה נ' משרד הפנים, ולפיה על-מנת שבקשה למקלט מדיני תגלה עילה לקיומו
של חשש מבוסס היטב לרדיפה על רקע דעה פוליטית, על מבקש המקלט להניח תשתית עובדתית נאותה
לכך שהוא מחזיק, או שרודפיו מייחסים לו החזקה ב"דעה פוליטית" וכי הוא "נרדף"
(כמשמעות מונח זה באמנת הפליטים), או שישנו חשש מבוסס היטב כי הוא עלול לסבול מרדיפה
עתידית - בגלל, או על רקע הדעה הפוליטית, שבה
הוא אוחז, שהובעה על-ידו, או המיוחסת לו על-ידי רודפיו.
עוד נקבע,
כי מבקש המקלט כלל לא טען לקיומה של דעה פוליטית כלשהיא שבגינה הוא נרדף, ולא עלתה
כל טענה מצדו כאילו בכוונת הרשויות
במדינתו לגייסו לצבא מקורה בסיבות פוליטיות הקשורות בהשקפותיו המדיניות.
חששו של
המבקש מגיוס לצבא נחזה כחשש מלהישלח לחזית הלוחמה או להיכלא בגין הסירוב לכך אך לא
מדובר בחשש מרדיפה על רקע פוליטי, ואין שום טענה לקיומה של השקפה פוליטית אמיתית
או מיוחסת.
כמו כן
נקבע, כי המבקש לא הוכיח כי יש להחיל עליו את עיקרון "אי ההחזרה" Non Refoulment")") המעוגן באמנת הפליטים ובדין בישראל,
ולפיו אין לגרש ולהחזיר אדם לארץ מוצאו כאשר נשקפת לו בה סכנה משמעותית לחייו או
לחירותו וזאת.
תקופת
שירות החובה בצבא אוקראינה, לעת הזו, מוגבלת לשנה וחצי ואילו הסנקציה על הימנעות
מהתייצבות לגיוס נעה בין קנס כספי בסכומים לא גבוהים ועד לנקיטת הליך פלילי בו
העונש המקסימלי הינו 5 שנות מאסר. כמו כן, לא מונהגת מדיניות אי הרחקה לאזרחי
אוקראינה, לא על ידי ישראל ולא במדינות מערביות אחרות.
על כן, לא
צפויה למבקש סכנת חיים או סכנה משמעותית לחירותו,
במידה ויתגייס או במידה ויערוק מהשירות הצבאי.
(ערר
(ת"א) 1919-16 ולדיסלב חלוחנקו נ' משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה