סע לשלום, המפתחות בפנים.

מה תעשו אם בוקר אחד יחליט צבא הגנה לישראל  "לגייס" קרקע שלכם לצרכיו?

מסתבר כי נוכח צרכי הביטחון המשתנים, דבר כזה אינו בגדר מדע בדיוני אלא עלול לקרות למי שבבעלותו קרקע הנמצאת בקרבת אזורי עימות. כאשר המהלך הזה נעשה כחוק, ספק אם ניתן יהיה  למצוא נימוקי התנגדות טובים  לכך.

הצבא גואל את הקרקע, פולש לתוכה ותוקע בה יתדות הפוצעת את נפשו של מי שרכש אותה במיטב כספו ורקם לגביה את תכניותיו. הוא  עלול למצוא את עצמו יום אחד מתבונן בבולדוזר המתקדם על חלקתו, לעבר השקיעה. 
את תלכי בשדה, לא נצרבת בלהט.

סביר להניח, כי מי שנאלץ להתמודד עם פעולה כזו עלול להיות מוטרד משני עניינים: האחד, באיזה מצב הקרקע נלקחה ואיך היא הוחזרה לידיו? והעניין השני, מה יהיה גובהו של הפיצוי לו הוא זכאי?

בשנת 2003, הצבא הוציא לבעל קרקע באזור הסמוך לקבר רחל צו לתפיסת קרקע לתקופה של כשנתיים וחצי, אשר נחתם על ידי אלוף הפיקוד.

בעל הקרקע הגיש תביעה בה טען (ת.א. י"ם 8417-07), כי בסוף התקופה נכנסו טרקטורים של הצבא לשטח ושינו את התוואי שלו לצורך ייעוד צבאי ובנוסף, כי הם סירבו לשלם לו דמי שימוש.

היה לך שדה של תירס? לא נורא, חפרנו בו קצת והפכנו אותו ליעד מבוצר. הצבא צריך להתאמן, נכון? ומה פתאום שנשלם לך על זה. תגיד תודה שאנחנו בכלל מחזירים לך. תכיר בבקשה את נחת זרועו הארוכה של צה"ל.

שלום לך, קונצרטינה אהובתי.

בית המשפט קבע, כי על המדינה לשלם דמי שימוש ראויים עבור קרקע אשר נתפסה על-ידה לצרכים צבאיים. עוד נקבע, כי השטח שנתפס גדול מהשטח לגביו הודה הצבא, כי  נמנע מבעל הקרקע לעשות שימוש בשטח זה ועל כן יש לחשב על פיו את דמי השימוש שיש לשלם.

שמאי מקרקעין מטעם הצדדים התקוטטו ביניהם והגישו חוות דעת שונות לגבי שווי הקרקע. גבר הולך לאיבוד, דרך מדפסת. 

לבסוף, הצבא חויב  לשלם לתובע דמי שימוש ראויים לתקופת התפיסה ולשטח התפיסה עד לפינוי השטח על ידו.

שווי דמי השימוש הראויים להם זכאי בעל הקרקע הועמד על  סך של  5% לשנה משווי השוק של זכות בעלות במקרקעין, בהתאם לטווחי המחירים בהן נסחרות קרקעות בעלות מאפיינים דומים, באותו אזור.

אמנם הסיפור התחיל בזה שדחפורים הנדסו לו את הקרקע. אבל הוא לא יתן לצבא להנדס אותו. הם אולי חושבים שדרך שתי נקודות עובר, קו ישר אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. אבל הוא יראה להם כי הוא לא מוותר. מי שאוכל לו מהיד, צריך לשלם.

יש דחפורים בירושלים. 

לקריאת ההחלטה – נא לחצו כאן.