כאבי ראש, מרירות בגרון.

האם קרה לכם שמאסתם בקולגות במשרדכם, שאתם מרגישים כי אינכם יכולים עוד, שכאילו ומקום העבודה שלכם הוקם אך ורק עבור קבוצה קטנה של אנשים שנהנית ממה שיש לו להציע, כי לעברכם לא נזרקת אפילו "עצם" אחת מכל הטוב הקיים, כי ככל שתתאמצו יותר ישימו לב אליכם פחות, וכי יש אצלכם אנשים חשובים ויש אחרים שפשוט לא קיימים.

לא קרה לכם, נכון?

מהנדס מחיפה עבד במשרד מהנדסים במשך  כ-15 שנים. מצלמה שהותקנה במשרד קלטה אותו מחכה מדי פעם  עד  לצאת כל העובדים מהמשרד ולאחר מכן נועל את דלת הכניסה. אז, הוא נטל מארון המטבח במשרד תרסיס קוטל מזיקים מסוג K-300 והתיז מתכולתו לתוך כוסות השתייה של עובדי המשרד, ולתוך קרטון חלב ממנו הם נהגו לשתות. כן, קודם לכן הוא פתח את הפקק. לאחר מכן סגר את הפקק והחזיר את זה למקרר. כתוצאה מכך, העובדים חשו בכאבי ראש ומרירות בגרון. לא נורא, בהתחשב באלטרנטיבה.

מהנדסים, האם שקלתם לעבוד שם?

״מה אני אמור לעשות עם הדבר הזה״ השופט שואל את עצמו, אבל עצמו לא ממהר להשיב לו. בתסקיר שירות המבחן כתוב,  כי היו לו קשיים   המתבטאים  ביצירת קשרים חברתיים, הסתגלות והתמודדות במצבים משברים בחייו.

למי לא היו במהלך חייו קשיים מהסוג הזה?

הנאשם מתקשה לספק הסבר למעשיו מעבר לדחף לריסוס לצורך הדברת הנמלים. אם על החומר כתוב שהוא נגד נמלים, איזו סיבה יש שזה יפגע גם  בבני אדם?

עמדתו של הפסיכיאטר שבדק אותו היא כי האיש  חווה את המעצר כטראומטי, ועונש מאסר עלול להיות  אסון עבורו כי אין לו יכולת להתמודד עם עבריינים אלימים בבית הסוהר שינצלו אותו ויסכנו אותו. אפשר  להסתפק בעבודות שירות וביקור במרפאת בריאות הנפש.

רגע, ומה יהיה אם הוא יחזור על מעשיו?

בית המשפט שולח אותו ל 15 חודשי מאסר בפועל ועוד כמה חודשים על תנאי וממליץ כי הוא ייבדק שוב ע"י פסיכיאטר ובמידת הצורך ינקטו צעדים מתאימים

להגנתו.

ואני שואל, איך אפשר להגן על עובדים במשרד מפני אנשים כועסים ששיקול דעתם השתבש והם לא מסוגלים לדבר על הקשיים שלהם. חשבתי אולי להציע לאנשים  להביא למקומות העבודה שלהם בקבוקי שתיה מהבית ולשמור אותם בתוך תיקיהם, אבל רק מלחשוב על זה אני מתחיל להרגיש  כאבי ראש ומרירות בגרון.

לעיון בפסק הדין – נא לחצו כאן.