נדחתה בקשת נתינת אתיופיה לקבלת מעמד פליט בשל היותה מבוססת על סיבה כלכלית.

ניתן להעתיק את מקום המגורים לאזור אחר.

המבקשת אזרחית אתיופיה, ילידת שנת 1990, משתייכת לקבוצה האתנית אמהרה,  ובת למשפחה עניה המתגוררת בגונדר שבאתיופיה, נכנסה לישראל ב 2014 וטענה,  כי היא לא מעוניינת  לחזור לאתיופיה בשל מלחמה המתחוללת שם בין שתי קבוצות אתניות -  האמהרים והטיגרים, ובשל החשש כי אם תחזור לשם היא עלולה להיהרג או להיאנס.  

המבקשת טענה כי הינה חוששת לחייה הן מבני האמהרה והן מבני הטיגרה כאחד, במקרה בו תקלע לקרב המתנהל בין שני השבטים.

המבקשת הודתה, כי האמהרים שולטים באתיופיה, וכי היא לא שמעה כי אירע דבר למי מבני משפחתה המורחבת בארצה. כמו כן הודתה,  כי היא לא ניסתה ליצור קשר עם בני משפחתה והוסיפה, כי היא לא הייתה מוכנה לשוב לארצה גם אלמלא  המלחמה, משום ש -  "אין לי איפה לחיות".

המבקשת לא היתה מוכנה לשקול מעבר אל העיר אדיס אבבה, או למקום אחר, היות ולדבריה היא אינה מכירה עיר אחרת בארצה מאשר גונדר ושם טענה היא כי "אין לה כלום", כי  היא לא תוכל להמשיך שם בלימודיה ואף אין לה שם היכן להתגורר, וכי בארצה תסבול מקשיים כלכליים ואחרים, בהיותה בת למשפחה עניה וחסרת הגנה.

המבקשת טענה, כי היא מעדיפה את החיים בישראל למרות שהודתה כי גם בישראל "אין לה כלום",  והוסיפה כי היא לא הייתה מוכנה לשוב לאתיופיה, גם אלמלא חששה לחייה.

בית הדין דחה את בקשת המקלט וקבע כי החשש שהעלתה המבקשת אינו עומד בקריטריונים הקבועים באמנת הפליטים, הן בשל היותו מבוסס על בעייתה הכלכלית של העוררת, והן משום שאין יסוד לטענה כי כבת לשבט האמהרה, היא נתונה לרדיפה כביכול, על רקע היותה אמהרית בעצמה. האמהרית היא השפה הרשמית באתיופיה, המבקשת עצמה הסכימה כי האמהרים הם השולטים באתיופיה, ובראיון טענה רק כי היא חוששת הן מפני האמהרים והן מפני הטיגרים, דהיינו- היותה חסרת הגנה אם תהיה באזור גונדר ויתרחשו בו מהומות, בהתחשב במעמדה הסוציואקונומי.

הטענה שהועלתה על השלטת יד חזקה באתיופיה בקרב מתנגדי המשטר המוחים והמפגינים נגדו, אינה קשורה לשיוך קבוצתי כזה או אחר, והמבקשת לא טענה כי היא נמנית עם המתנגדים.

המבקשת לא הצליחה להצביע על סיכון אפשרי לחייה במקרה בו תשוב לארצה ותתגורר באדיס אבבה, או אף במחוז אחר בו קיים רוב אמהרי, ולאו דווקא בגונדר. הטענה של המבקשת ולפיה היא אינה מכירה אלא רק את עירה גונדר, אינה מהווה הסבר מניח את הדעת לאי רצונה לצאת את ישראל, מה גם שמלבד אחותה איתה יש לה קשר טלפוני וחלקי בלבד אין לה קרוב משפחה אחר  בישראל.

עוד נפסק, כי גם אם המצב עודנו אינו יציב באתיופיה, ניתן להעתיק את מקום המגורים של המבקשת לאזור אחר בארץ מולדתה  או למדינה סמוכה.

-ערר (י-ם) 4328-16 פלונית (אתיופיה, משמורת) נגד משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה, מתאריך 16/01/2017.