 |
| וניל או שוקולד - האם אפשר להגיע אל האמת? |
הבעיה
עם אמירת שקר היא כזו: למרות שאנשים משקרים כל הזמן אחד לשני, שקר נחשב לדבר לא
נסלח. מה זה לשאול מישהו לשלומו בחיוך ובמתק שפתיים, תוך ציפייה למותו בייסורים
קשים, אם לא אי אמירת אמת? מצד שני, לא תסלחו למי שמספר לכם על הג׳וב החדש עם
המשכורת החלומית, כשאתם יודעים שהוא חותם בלשכה, ואין לו כסף אפילו לחצי מנת
פלאפל.
בקיצור:
תנסו שלא להיתפס בשקר. השקרן שמולכם, פשוט לא יסלח לכם על זה.
גם שופטים לא אוהבים שמשקרים להם. הבעיה
איתם היא שאין להם באמת דרך לדעת אם אתם משקרים להם או לא. ואם זה באמת המצב, אז
אולי בעצם אין פה בעיה כל כך גדולה. אמרנו כבר שכולם משקרים, כל הזמן, נכון?
ומה
כבר יכול לעשות שופט (ת"ק (32524-01-13 כשעומדים מולו שני בני אדם. אחד מתעקש שהשני לא שילם
לו דמי שכירות על הדירה שלו. והשני מתעקש שכבר עברו שש שנים בלי שבעל הבית פנה
אליו ודרש ממנו כסף. ואם שש שנים לא דורשים ממך תשלום, מה זה אומר - ששילמת או שלא
שילמת? שקרנים!
הרי השופט לא יכול לכתוב בהחלטה שלו, כי מהניסיון
שלו בשטח, הוא לא מאמין יותר לאף אחד, למרות שכן מתחשק לו לכתוב את זה. גם לו, אף
אחד לא יאמין. אז הוא מחליט להעביר את האחריות בענין הזה לידידו הטוב ביותר של
מומחה הפוליגרף: הפוליגרף. מותר יהיה לקבל את תוצאת הבדיקה של הפוליגרף, כי שני הנודניקים
האלה נותנים את הסכמתם המלאה לזה. מה איכפת להם? מי שיצא דובר אמת, יגיד לשופט –
אתה רואה? מי שמשקר, כבר ימציא משהו בקשר לבדיקה הזו. שרק לא יצא, כאילו שניהם דוברי
אמת. השופט יצטרך לשבור את הראש.
איך הענין הזה מסתיים? ההוא שטען כי לא קיבל את הכסף, יוצא דובר אמת. וההוא
שגר בדירה וסיפר שלא פנו אליו בכלל, לא מגיע להיבדק בפוליגרף. בהתחלה הוא טוען שהוא חולה ולא מתקשר לקבוע מועד
חדש. בפעם השניה, השלישית והרביעית, הוא לא עונה לטלפונים ואי אפשר לקבוע לו תור
חדש. חיים קלים לשופט. אחד יוצא דובר אמת וגורף את הקופה. שני יוצא מתחמק מבדיקת
האמת ומשלם על הפוליגרף ואת הוצאות המשפט. טוב שהוא לא ניתפס בשקר.
אנשים לא היו
סולחים על זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה